אנטהקרנה

במילה הסנסקריטית: "האיבר הפנימי" או "הכלי הפנימי". בתאוסופיה: הגשר, הערוץ או החוט שמחבר בין העצמי הגבוה, האגו שבגוף הסיבתי, לבין האישיות שבגלגול. בלבצקי תיארה אותו כקשר בין המאנאס הגבוה לקאמה-מאנאס בזמן הגלגול, ואמרה שהמאנאס הנמוך, כשהוא טהור ונקי מתשוקה, הוא האנטהקרנה עצמו. הדימוי: זרוע שנמתחת בין החלק הקטן של האגו שכבר התעורר לבין החלק שהוא שלח למטה, היד. כשהאגו והאישיות מתכווננים לגמרי ומתאחדים, החוט הדק של האנטהקרנה מפסיק להתקיים: כשרצון אחד מפעיל את שניהם, כבר אין צורך בגשר.