פיזיקה של תנועה ביציאה

לפי הכותבים, חוקי הפיזיקה לא חלים מחוץ לגוף, והתנועה, בעיקר באזור הזמן האמיתי, דומה לעבודה בחלל: אין כבידה לדחוף נגדה ואין משהו שעוצר את התנופה. כבידה: לא מרגישים משיכה, אבל מי שיורד מקצה של מקום גבוה נופל, לאט כמו בהילוך איטי, ולפעמים קופץ חזרה מהקרקע. "כאב" הפגיעה הוא כאב זכור. לפי ההסבר נופלים כי מצפים ליפול, מתוך חיים שלמים של כבידה. תנועה: זזים במחשבה: מתמקדים במקום הרצוי ורוצים לנוע, כמו גרסה קלה של הזזת הנקודה. עוזר לדמיין גלגיליות ושהכיוון הרצוי תמיד בירידה. כדי לעצור או להסתובב מרגישים נסיגה לאחור. מהירות: יש שתי מהירויות בסיס, הליכה ומכונית. להאצה מדמיינים שעולים על אופניים או למכונית ונוסעים. בכבישים מוארים ופתוחים נוסעים מהר יותר, ובכבישים צרים וחשוכים לאט, כי התת-מודע מגביל את המהירות למה שנראה לו סביר לתנאי הדרך. טיסה: בהתחלה היא מורגשת כרצף קפיצות ענק, וכדאי לחשוב עליה כעל שיט. היא דורשת מחשבה מתמשכת, וכשהמחשבה נפסקת שוקעים חזרה לקרקע. לרבים עוזר לנפנף בזרועות כמו ציפור כדי להמריא ולצבור מהירות וגובה.