סהרוריות-אסטרלית

מצב שמולדון כינה ב-The Projection of the Astral Body (1929): "I have termed 'astral somnambulism'" - פרויקציה לא-מודעת שבה הגוף-האסטרלי שוחרר מהקטלפסיה ומסתובב בחלל אך ה"אני" נשאר ישן, בדיוק כמו הליכת-שינה פיזית. נפוצה הרבה יותר ממה שמשערים. הפרקטיקן מתעורר לתוך ה"סהרוריות" לעיתים בהבזקים קצרים של מודעות - אז הוא רושם תמונות מבולבלות שאינן מובנות בעירות. מולדון: מרבית ה"חלומות" הם עצמם סהרוריות-אסטרלית שלא הגיעה לסף-מודעות. הרחבה: דוגמה: אישה חולה התעוררה כשהיא באמצע המסדרון, בטוחה שהלכה בשינה ותצטנן, וכשחזרה לחדר ראתה את עצמה שוכבת במיטה. היא מיששה את זרועותיה וחזרה לעצמה "זה כל כך אמיתי, ואני מתה". לפי הציטוט מ-1929 שמובא, זה מצב נפוץ מכפי שנדמה, וההכרה מגיעה לרוב כשהפנטום עומד קטלפטי או "מסתובב" כך.