מרתף תודעתי

שלב הביטוי הילדי שנמשך עד סוף ההתבגרות, שבו לתודעה שנולדה מחדש יש דומיננטיות של אינסטינקטים בסיסיים, תיאבונות ראשוניים והשפעה חזקה של התורשה הגנטית. לפי המודל כולם עוברים אותו, אבל בעוצמה שונה. מכנים אותו "מחלקת הביוב של האישיות": מקום שבו האדם יותר עבד ופחות אדון של דחפים ושאריות של פגמים, ופגמים שנראו קבורים בעבר של התודעה יכולים לחזור בו בעוצמה. דוגמה קלאסית: התנהגות הרסנית, מתנגדת ואנטי-חברתית של ילד. לפי המודל עומק המרתף משקף את איכות קורס הביניים האחרון, וזה בולט במיוחד בגילאי 2-5, תקופת רכישת הידע הבסיסי. לכן הילדות היא בתיאוריה התקופה הגרועה בחיים: נאבקים עם אנרגיות וגוף חדשים ולא יכולים לבטא בגרות. רואים במבוגר שאומר שהילדות הייתה התקופה הכי טובה בחייו סימן לתסכול מכך שלא מימש את המשימות של הבגרות. אצל חלק מהאנשים המרתף נמשך לתוך הבגרות, ואז נוצר מבוגר לא מסתגל.