קיר הנחושת

חדר שבו יושבים מול קיר נחושת מלוטש, מבודדים חשמלית מהקרקע, והקיר מחובר למגבר שמודד שדות חשמליים. המקור הוא תיאור מ-1882 של חדרים חשוכים במקדשים טיבטיים, שקירם הצפוני מכוסה כולו בסגסוגת שרובה נחושת: התלמיד יושב על שרפרף מבודד בתוך כלי זכוכית עבה, מגנט תלוי מעל קודקוד ראשו בלי לגעת בו, והוא נשאר לבד ומביט בקיר. לפי התיאור, החדרים שימשו להגברת ״צלילות״. הממצא: במחקר משנות ה-80 נמדדו אצל חלק מהאנשים שדות של ״עשרות וולטים״, הרבה מעבר למה שמצופה מהלב, מהשרירים או מהמוח. השדות הגבוהים ביותר נמדדו אצל מרפאים, ואחריהם אצל מודטים. לפי החוקר שמתאר את המחקר, אין כרגע בסיס פיזיולוגי ידוע לשדות האלה, והממצאים לא שוחזרו בידי הקהילה המדעית. מחקר ההמשך שתוכנן נועד לבדוק, בין השאר, אם למרפאים יש יותר ״כוח חשמלי״ מאשר למודטים, ואם אפשר לתת משוב ביולוגי לשדה בזמן אמת.