נסיגת חושך

תרגול מתקדם בדזוגצ'ן שבו המתרגל נשאר ימים או שבועות בחדר חשוך לגמרי. הוא מוזכר בשני הקשרים. מתואר שיציאה מנסיגת חושך של חמישים יום הפכה את כל מה שראה, בתים, עצים וכל צבע, לחי ועז במיוחד. עם הימים הכול נראה דהוי שוב, אף שהמראות עצמם לא השתנו: עוצמת המודעות שלו ירדה. מכאן העיקרון שכל חוויה עזה יותר כשיש יותר עוצמה בפוקוס של המודעות, ושיש דרגות רבות של מיקוד בין "מרוכז" ל"מוסח". בהקשר השני, בתיאור השינה כ"התודעה מגיעה לנירוונה", מושווה: נסיגת חושך חשוכה מאוד כשנכנסים אליה, ובקרוב היא מתמלאת באור. הרחבה: בדזוגצ'ן נסיגת החושך נקראת גם יאנגטיק, ונחשבת שיטה מתקדמת מאוד, שבה מתרגל שכבר מסוגל לשמור על קונטמפלציה יכול להגיע מהר להגשמה מלאה. לפי המקור היא שימושית במיוחד למי שמתקשה בנוכחות בשינה: אחרי יומיים-שלושה בחושך מאבדים את תחושת היום והלילה, ישנים ומתעוררים שוב ושוב, והשינה והערות מתחברות. הכותב למד אצל מאסטרית שהייתה אז בת 113, ושהתה בנסיגת חושך כחמישים ושש שנים.