ניתוק החומר מהרגש

לפי מייסד שיטת המיקודים, הרגש הוא הזרז של כל פעולה אנושית, והדבר העיקרי שצריך להביא לשליטה. השליטה אינה הפיכה לחסרי רגש: חווים את הרגש, נותנים לו להיות ההדק או ״השמן״ למה שרוצים לעשות, ומכבים אותו כשמילא את תפקידו. דברים ומקומות פיזיים הם יחידות בזמן-מרחב שנועדו ליהנות מהן ולהשתמש בהן ככלי למידה. אף אחד מהם אינו שלנו: איננו מחזיקים בשום דבר ובשום אדם, ואפילו החומר של הגוף מושאל. תרגול: להקל על המשא בכך שמסרבים לקשור רגש מתמשך לשום דבר פיזי או למעשים של אחרים: ״לאחסן את הזיכרון והחוויה, ולהשאיר את הרגש מאחור״. הרגש עצמו, להבדיל מהזיכרון שלו, הוא המשא שמחזיק אותנו כאן.