כלל הזהב של עבודת אנרגיה

כלל הבטיחות הבסיסי בעבודה עם המרכזים הראשיים: כשמרגישים כאב, אי נוחות או משהו מדאיג, מפסיקים, לוקחים הפסקה ומתקרקעים, למשל במקלחת, בארוחה או בעבודה בגינה. חוזרים לעבודת אנרגיה רק כשמרגישים שוב רגילים לגמרי, גם אם זה לוקח שעה, יום או שבוע. לפי המודל הכלל הזה פותר את רוב הבעיות שעבודה על מרכזים ראשיים יכולה לגרום. סדר ואיזון: מתחילים תמיד ממרכז הבסיס ועולים מרכז אחד בכל פעם, מקדישים זמן שווה לכל אחד, ולא עובדים יותר מדי על המרכזים הגבוהים: הלב, הגרון, המצח והכתר. המיתוס של סגירת הצ'קרות: לפי המודל אי אפשר "לסגור" או "לכבות" מרכז אחרי עבודה, כמו שאי אפשר לכבות את הלב או את המוח. המרכזים תמיד פעילים, כמו איברים פנימיים שלא מרגישים את עבודתם, ומורגשים רק כשמגרים אותם. היפוך כיוון הסיבוב כדי לסגור מרכז רק מגרה אותו עוד ומגביר את הזרימה. הפעילות יורדת מעצמה ברגע שיוצאים מההרפיה, ואם מרכז נשאר פעיל במיוחד אחרי מפגש, יש לכך סיבה, למשל חסימה שהוסרה ואנרגיה שממשיכה לזרום לתיקון.