אינברסיה קיומית

ביצוע טכני של החיים הפיזיים לפי תוכנית החיים, בלי סטיות. זו אסטרטגיה שאפשר לבחור בה כשעוד לא סטו מהתוכנית, בדרך כלל בגיל צעיר. ה"ממיר הקיומי" הוא מצב נדיר: אדם שההתפתחות ותוכנית החיים הן הבסיס להחלטות הגדולות שלו, ושלא לקח על עצמו מחויבות לאף מוסד, פעילות או אדם שלא נכללו בתוכנית. לכן הוא עומד טוב יותר בלחץ חברתי ונמנע מ"רובוטיזציה קיומית", כלומר מחיים שעושים בהם את כל מה שהחברה מצפה. לפי המודל יש לממירים בדרך כלל למידה עצמית, הערכה לפעילות אינטלקטואלית, אלטרואיזם, יכולת תקשורת, סדר עצמי, פתיחות על-חושית ואתיקה ואוניברסליזם גבוהים מהממוצע. השם בא מכך שהם "הופכים" את רוב הערכים המקובלים ופועלים נגד הזרם החברתי. הם ממשיכים לעדן את עצמם לאורך החיים, במעין התחדשות מתמדת. הרחבה: המקור מגדיר אינברסיה (invexis) כטכניקה שהופכת את הערכים והפרויקטים החברתיים-תרבותיים, כך שהמפעלים הגדולים שנעשים בדרך כלל בבגרות מתחילים בצעירות. בחלוקה של המקור החיים כוללים שלב הכנה (גיל 1-35) ושלב ביצוע (גיל 36-70), והאינברסיה מקדימה את שלב הביצוע לשלב ההכנה, בדרך כלל לפני גיל 26, גיל הבגרות הביולוגית. החיפוש אחריה מתחיל בהתבגרות אצל מי שעברו קורס ביניים מתקדם, ונעזרים בה ב"קבוצות של ממירים קיומיים" (grinvex). הצעד הפנימי שמלווה אותה הוא מחזור תוך-תודעתי (recin): הרפורמה הפנימית הגדולה ביותר שאפשר לתכנן באופן רציונלי וטכני.