הִתְרַחֲבוּת דֶּרֶךְ נִפְרָדוּת

תהליך שבו הופעתן של יחידות קיום מובחנות מאפשרת התפתחות של חוויות, יחסים ואפשרויות ביטוי שאינן מתקיימות באותו אופן במצב של אחדות בלתי מובחנת. עיקרון מרכזי: הנפרדות עשויה לשמש תנאי להתהוותן של נקודות מבט ייחודיות, אך אינה מחייבת נתק מוחלט ממקור משותף. הבחנה: נפרדות מתארת מובחנות בין צורות; פיצול מתאר הפרעה או נתק ביחסים שביניהן.