בהייה (Gazing)

תרגול שבאמצעותו "לוכדים" את תשומת הלב השנייה, ולפי השיטה "חולמים צריכים להיות בוהים לפני שהם יכולים ללכוד את תשומת הלב השנייה". מתחילים בעלה יבש אחד: מתבוננים בו שעות, כל יום בעלה אחר. כשמבינים שאין שני עלים זהים, כבר לא מסתכלים אלא בוהים. אחר כך עוברים לערימת עלים: מערבבים אותם ביד שמאל בספירלות, בוהים בהם, ובלילה חולמים את הדגמים שהם יוצרים. מי שחולמת את הדגם ולמחרת מוצאת אותו בערימה שלטה בבהייה בעלים. בהייה ממושכת משתיקה את המחשבות. כשתשומת הלב של הטונאל נחלשת, תשומת הלב השנייה "נתפסת" בעלים, והם הופכים למשהו אחר: זו עצירת העולם. לכן צריך שמישהו יהיה בסביבה בזמן הבהייה. אחרי העלים בוהים לפי סדר בצמחים קטנים ("מסוכנים, כוחם מרוכז"), בעצים, בסלעים, במים, בעננים ובצללים. כשהעיניים מתעייפות, אפשר לעצום אותן למחצה, למצמץ הרבה ולהעביר את המבט מהר להר או מענן לענן, וכך לבהות שעות. בהייה ושיטת החלימה הולכות יחד: מה שבוהים בו ביום מופיע בחלום.