הקורה

במסורת של שבט היאנומאמי באמזונס, ההקורה הן רוחות קטנות של היער, של בעלי חיים, צמחים וסלעים, שגרות בהרים ובמעמקי האדמה. לפי המסורת, לכל גבר יש הקורה בחזה, אבל רק שמאן אמיתי, שאפורי, יכול להשתמש בהן: לצוות עליהן לעזור לחולים ולנטרל כישופים של שמאנים אויבים. בחניכה, השוליה לוקח "אפנה", אבקה צמחית שנשאפת לאף, יום ולילה, צם ושר במשך שבועות, והשמאן הזקן מתחנן להקורה שיבקעו את החזה שלו ויתיישבו בו. קודם מושכים את הרוחות הגבריות של בעלי החיים הגדולים, ארמדיל, טפיר ויגואר, שקל לפתות. אחריהן את רוחות הצמחים והסלעים, ובסוף את הרוחות הנשיות, עכביש, נחש ויונק דבש, שקשה לפתות ולשלוט בהן. ההקורה סולדות מריח בשר צלוי ובורחות בחזרה להרים כשהן מריחות אותו, ולכן ליד השוליה אסור לצלות בשר.