אִי צִ׳ינְג
I Ching / Yijing (易經)
שם עצם, זכר | מכונה גם: ספר התמורות (Book of Changes) | תחום: פילוסופיה סינית, דאואיזם, אורקל וניבוי
מקור המונח: מן הסינית העתיקה, כאשר Yì (易) פירושו שינוי או תמורה, ו־Jīng (經) פירושו ספר קלאסי או כתב קנוני. משמעות השם היא ״קלאסיקת התמורות״. האי צ׳ינג נמנה עם הטקסטים המכוננים של התרבות הסינית, והשפיע על התפתחותן של מסורות פילוסופיות ורוחניות, ובהן הקונפוציאניזם והדאואיזם.
הגדרה: מערכת פילוסופית ואורקלית סינית עתיקה המבוססת על עקרון ההשתנות המתמדת של המציאות ועל יחסי הגומלין בין כוחות היין והיאנג. המערכת מורכבת מ־64 הקסגרמות (Hexagrams), שכל אחת מהן בנויה משישה קווים רציפים או שבורים ומייצגת דפוס מסוים של כוחות, יחסים, מצבים ותהליכי שינוי.
השימוש האורקלי באי צ׳ינג מתבצע באמצעות ניסוח שאלה והפקת הקסגרמה, לרוב על ידי הטלת מטבעות או שימוש בגבעולי אכילאה. ההקסגרמה המתקבלת, יחד עם קווים משתנים והקסגרמה נוספת שעשויה להיווצר מהם, משמשת לפענוח הדינמיקה של המצב הנבחן, הכוחות הפועלים בו, כיווני ההתפתחות האפשריים ואופן הפעולה המתאים ביחס אליו.
עיקרון מרכזי: המציאות אינה נתפסת כאוסף מצבים קבועים, אלא כמערכת דינמית של תמורות. הבנת טבעו של השינוי, עיתויו וכיוונו מאפשרת לאדם לפעול בהתאמה לנסיבות במקום להתנגד להן או לכפות עליהן את רצונו.
הבחנה: בשונה ממערכות ניבוי המתמקדות בעיקר בחיזוי אירועים עתידיים, האי צ׳ינג מדגיש את הבנת דפוסי השינוי ואת היחסים בין המצב הנוכחי, פוטנציאל ההתמרה שלו והפעולה האנושית בתוכו.