העוזרים הבלתי נראים

לפי התאוסופיה, מי שעוזרים לאנשים, חיים ומתים, מתוך המישור האסטרלי. בתיאוריה יכולים לעזור דוות, רוחות טבע, מתים, מאסטרים ותלמידיהם. בפועל, העבודה במישור האסטרלי נעשית כמעט כולה בידי סוג אחד: אנשים חיים שפועלים בגוף האסטרלי בזמן שהגוף הפיזי ישן. מאסטר ש"עובד באסטרל" מבזבז כוחות, כמו רופא מוביל שהולך לשבור אבנים בכביש: עבודתו נעשית במישורים הגבוהים, ומשפיעה על האינדיבידואליות ולא רק על האישיות. הדוות עוזרות בעיקר במישור המנטלי, ובדרך כלל בין גלגולים. העזרה כוללת הרגעה של מתים מבולבלים, ניחום של אבלים, הגנה בזמן סכנה, והשראה. כדי להצטרף לעבודה נדרשות שש תכונות: חד-כיווניות (העבודה היא העניין המרכזי בחיים), שליטה עצמית מלאה (במזג, בעצבים, במחשבה ובתשוקה), שלווה (בלי דאגה ובלי דיכאון, כי הלא שקט של העוזר עובר למי שהוא מנסה להרגיע), ידע, חוסר אנוכיות, ואהבה, שפירושה רצון חזק לשרת, גם בעילום שם. הרחבה: לפי הכותב, בתנאים מסוימים עוזרים רוחניים יכולים לגרום ליציאה ולחזרה או לסייע להן, "אף שזה לא הכלל". עדויות מהמקור: "ידיים מחליקות מתחת לגוף", הרמה והזדקפות, הובלה דרך התקרה וחזרה "אחרי שלושים דקות, היא לא יכולה להישאר יותר"; ידיים שעבדו כל ערב על החלק הקדמי של הגולגולת ועל שורש האף, ואחר כך הרמה מהגוף, ופעם כשהתרגש "משהו פרץ מהפה" והוחזר עם הנחיה לשלוט ברגשות; ורוח בסיאנס שאמרה למוקרן שמישהו אחר החזיק את ידו בלילה "כדי לעזור לך לצאת". כמה מהמקרים התרחשו אצל אנשים בדיכאון או לפני ניתוח, והכותב מעיר שבחלקם הדמות אולי סמלית, צורת מחשבה.