קאלי

האם האלוהית בצורתה העזה: ״השחורה״, וגם מלשון ״קאלה״, הזמן. בהינדואיזם היא כוח הזמן שבולע הכול, מי שכורתת את האגו ומשחררת מהאשליה, ובשאקטיזם ובטנטרה היא אחת הצורות העליונות של השאקטי. מראה האימה שלה, שרשרת הגולגלות והחרב, מסמל את כליית מה שאינו אמיתי, והיא נחשבת גם לאם מגינה. אצל מארק גריפין קאלי מזוהה עם הקונדליני ועם כוח הזמן, ותנועתה דו-כיוונית: כשהקונדליני עולה, היא ממוססת את הזהות המותנית וסופגת את כוחות הפראנה שמקיימים את הדפוסים הקרמיים, וכשהשאקטי יורדת, היא פועלת דרך הבריאה. גריפין מכנה אותה ״אם הגורו״, המקור שכוחו נעשה שקטי הגורו.