הצד הימני והצד השמאלי

שני מצבי מודעות שהתלמידים נעו ביניהם לאורך כל שנות ההוראה. הצד הימני הוא המודעות הרגילה, הטונאל, שבה שולטת תשומת הלב הראשונה. הצד השמאלי הוא מודעות מוגברת, הנגואל, המקום של תשומת הלב השנייה. המורה העביר את התלמידים מצד לצד בעזרת מכה בגב. המעבר לווה בתחושה שהאוויר יוצא מהריאות, העולם מתערפל, ומתבהר שוב עם הנשימה. בצד השמאלי האינטראקציה עשירה מאוד, והגוף חווה זאת כ"האצה". בצד הימני, לעומת זאת, הרבה מאוד אנרגיה וזמן מתבזבזים על הפעולות של חיי היומיום. כל מה שנחווה בצד השמאלי נתפס "בגוש אחד", מסה של פרטים שאי אפשר להפריד, ולכן אי אפשר היה לסדר אותו ברצף שהשכל מבין. לתכונה הזו קראו "עוצמה". מסיבה זו מה שקרה בצד השמאלי נשכח בחזרה למודעות הרגילה, ונזכר רק אחרי שנים של עבודת זיכרון.