שהות ארוכה בעולם לא פיזי: שבוע בלילה אחד

חוויית ילדות אצל הכותב, בגיל שבע בערך: בלילה אחד חווה שבוע בעולם מדברי, ללא מכוניות, מטוסים, מחשבים, טלפונים או חשמל. הוא מכר כלי חרס ותוצרת בשולחן בחוץ מתחת לסוכך, וגר בכיפה בצבע חול עם חדר משלו, בלי מבוגרים. בהתחלה נדמה לו שזה חלום שאי אפשר להתעורר ממנו, ואחרי כמה ימים נדמה לו שהעולם הפיזי הוא החלום. אחרי הלילה השביעי התעורר שם ואז התעורר כאן. הוא חשב שעברו כמה ימים גם כאן ורץ להודיע להוריו שהוא בסדר, אבל הם התנהגו כאילו כלום לא קרה, ובעוד שעה היה בית ספר. נדרשו לו כמה ימים כדי לראות שוב את העולם הפיזי כ"אמיתי". מכך הסיק שזמן הוא מבנה יחסי, ושחוויית הזמן בממדים שונים אינה חייבת להתאים.