ידיים נמסות

תופעה שמתוארת ביציאה קרובה לעולם הפיזי: מי שמתבונן בכוונה בידיו רואה אותן חיוורות, ותוך שניות האצבעות מתקצרות ל"גדמים" והיד נמסה כמו קרח מול מבער. הגוף שנראה שם הוא לפי המודל צורת מחשבה שמספק התת-מודע. התבוננות מכוונת מפעילה את המודע, שיכולתו היצירתית מוגבלת, והוא לא מחזיק צורה מורכבת. מבט חטוף בדרך אגב לא גורם לזה. אותו דבר קורה לכל חפץ שיוצרים ביציאה: חרב, למשל, מופיעה ביד ונמסה כשהריכוז רופף, כמו הדמיה רגילה בערות. לדעת הכותב, צורה מחשבתית שנשארת נוצרת רק כשמביאים את התת-מודע ליצור אותה.