עקרון המראה

העיקרון שעומד בבסיס עבודת המראות: מציאות החיים משתקפת בחזרה אל האדם לפי מה שהוא נושא בפנים. בניסוח אחר, זהו מנגנון הסיבה והתוצאה: היחס שלנו לעולם קובע את הקלט, והמציאות מחזירה את הפלט המתאים לו. העין האנושית קולטת פחות ממיליארדית האחוז מהטווח הפיזיקלי האפשרי, ולכן קשה לראות את המנגנון הזה לעומק. על פיו מוסברת גם ההתאמה הוויברציונית: ישויות ומצבים נמשכים אל "חללים" פנימיים, כמו צרכים שלא נענו, רצונות וטראומות מודחקים והיבטי צל שלא עברו אינטגרציה. העיקרון שונה מ"חוק המשיכה" בגרסתו הפופולרית: הרעיון שמה שלא מתמקדים בו לא נמשך אליך, ושחוסר אמונה בדבר מגן מפניו, הוא הפשטה מעוותת שלו. תודעת המראות היא היכולת לקרוא את השיקופים בזמן אמת, והמלכודת שלה היא הזדהות עם המראה במקום תיקון.