זהות-הכאב

הזדהות-עצמית הדוקה עם נרטיב-הכאב האישי ("I, me, mine"). ונגיאל: "המערב הוא תרבות של זהות-הכאב - אנו מחזיקים בסיפורים שלנו כאילו הם אנו". בפרקטיקת השחרור-העצמי (Dzogchen), ברגע שמבינים שה"עצמי" משתנה כל הזמן, זהות-הכאב מאבדת את אחיזתה.