קוֹלְנוֹעַ חֲלָקִים

מודל להבנת חלומות שלפיו החלום משמש כמעין קולנוע פנימי, שבו חלקים שונים בנפש מקבלים ייצוג באמצעות דמויות, מקומות, חפצים, התרחשויות ועלילות. על פי המודל, דמויות בחלום אינן נתפסות בהכרח כאנשים החיצוניים שהן מייצגות - הן עשויות לגלם חלק פנימי, איכות, רגש, רצון, פחד, עמדה או דפוס. "חלקים" מתייחס לכך שהנפש אינה תמיד הומוגנית: בחלום יכולים להופיע רצונות, רגשות ודחפים שונים ואף מנוגדים כאילו הם ישויות עצמאיות. פרשנות: לא "מה הדמות מסמלת אוניברסלית?" אלא "מי הדמות הזאת עבורי? איזו איכות אני מזהה בה? איזה חלק בי עשוי להתבטא דרכה?"