דרגות האובייקטיביות של פנטום

הטענה שאין "תאים אטומים" בין הופעה סובייקטיבית לבין גוף מוחשי: פנטום יכול להיות בכל דרגה ביניהן, והדרגה יכולה להשתנות מרגע לרגע, ולכן הוא נראה רגע אחד ונעלם ברגע הבא. מבחנים שמובאים לאובייקטיביות: כמה אנשים רואים את אותה דמות בבת אחת, בעלי חיים נבהלים, חפצים זזים. משל הפנס הקסום: התמונה על המסך נראית לעין, ובכל זאת אין "כלום" על המסך, ולכן היא סובייקטיבית ואובייקטיבית גם יחד. צורות מחשבה הן "בית ביניים" בין השניים. מכאן ההבחנה בין שלוש תופעות שמתבלבלים ביניהן: הופעה (apparition), לרוב סובייקטיבית, תמונה טלפתית "שאין בה לב" ולא יודעת על עצמה; התגשמות, גוף מוצק במידה מסוימת, כמעט רק בסיאנסים; וגוף אסטרלי מוקרן, שהסימן המבחין שלו הוא שהוא שומר על מודעות עצמית. במקרה הזה המקרין "לא רואה את הרוח, הוא הרוח". הכותבים מדגישים שהתודעה ביציאה צלולה זהה לתודעת הערות ושונה מתודעת חלום, גם כשיש בה אשליות, כמו שגם בערות יש הסחות דעת. הרחבה: בפרק על גישת המדע מובאים שלושה מבחנים שהוצעו לאובייקטיביות של הפנטום: שכמה אנשים רואים אותו בבת אחת, שהמגע שלו מורגש, ושאפשר לצלם אותו. שני הראשונים נצפו לא פעם בהתגלויות, אבל לפי המקור הם לא מוכיחים לבדם. חוקר צרפתי טען לארבע דרכים מכשיריות: לגרום לגוף המוחצן לנקוש במרחק מהנבדק המורדם; להניח את ידיו על לוחות צילום, שעליהם נמצאו סימנים מוזרים; להשפיע על מכשירים כמו "ביומטר" ו"סתנומטר"; ולגרום למסכי סידן גופרתי לזהור חזק יותר כשהוא מתקרב אליהם. אחד הכותבים מעיד שהפיק נקישות בעצמו בזמן יציאה, אבל מודה שרוב התוצאות מפוקפקות, וקורא לניסויים במעבדה עם אינפרה-אדום, אולטרה-סגול וחומרים פלואורסצנטיים. מקרים שמובאים כראיה עקיפה: פנטום שצעדיו נראו "שוקעים" במחצלת על הרצפה מול שני עדים, ופנטום שכיבה נר.