השפעה על הגוף מתוך הפאזה

אחד משלושת תחומי היישום של הפאזה, שהמחבר מבסס על שלושה דברים: אפשר לשאול את התת-מודע איך לטפל, הגוף מגיב לתחושות בפאזה כמעט כמו לאירועים אמיתיים (ריצה בפאזה מאיצה נשימה ודופק), והסוגסטיה חזקה במיוחד במצב הזה. הוא מביא גם מחקר שלפיו בשינה המוח עובר לנטר את האיברים הפנימיים. הדרכים: השגת מידע, "רופא בפאזה" שבודק ומטפל, תרופות (לפי המודל אפקט הפלצבו חזק יותר בפאזה, תרופה "מוכרת ויקרה" עובדת טוב יותר, המינון לא משנה והתרופה משמשת "עוגן"), השפעה ישירה (חום, עיסוי, להכניס יד לגוף ולגעת באיבר), תכנות (סוגסטיה עצמית בלי שלילות, "אני ישן עמוק" במקום "אין לי נדודי שינה"), ועבודה פסיכולוגית: חשיפה לפחד בסביבה בטוחה (למשל טיסה סוערת למי שפוחד לטוס) ומפגש עם מי שאבד, אדם או חיית מחמד. על אנשים אחרים, לדבריו, הוכחה רק השגת מידע, וכל השפעה ישירה נשארת תיאורטית. בכל מחלה הוא קובע שהרופא קודם, "וככל שהמחלה חמורה יותר, הכלל חל ביתר תוקף", ומציין שרוב הטיפולים דורשים חזרה במשך כמה ימים.