אנשים פיזיים ולא-פיזיים ביציאה

לפי המודל, בכעשרה אחוזים מהיציאות פוגשים אנשים, ויש שני סוגים. אדם פיזי, כלומר מישהו שנמצא בגופו בזמן היציאה שלך, טרוד בדברים יומיומיים כמו קריאה או שטיפת כלים, בקושי שם לב אליך, מדבר בלי להסתכל עליך, מושפע מכבידה, וההילה שלו לא סדירה או דהויה. לפי השערה של חלוץ היציאה האמריקאי, כשמדברים עם אדם פיזי מדברים בעצם עם התת-מודע שלו, ולכן אחר כך הוא לא זוכר. דוגמה: חבר שקרא במיטה הצביע על המקרין ואמר "זה בטח בוב שיוצא מהגוף", הבטיח "נזכור בשבילך", ולמחרת לא זכר כלום. אדם לא-פיזי, מישהו ביציאה או מת, לא טרוד, מסתכל עליך ומדבר אליך, לובש לפעמים בגדים לא מתאימים, יכול להיות תלוי באוויר בכל מקום, וההילה שלו צלולה, סדירה ואחידה בצבעה. לעתים קרובות שומעים או חשים אותו בלי לראות. יש גם מקרים שבהם הם לא רואים אותך, כמו קהל לבוש בבגדי שנות ה-50 בחדר, ואז לא ברור אם מדובר ברוחות מ"אורך גל" אחר או ב"תמונת לוואי" על-חושית. בעלי חיים, לפי המודל, רגישים במיוחד: חתול של חבר ראה את המקרין ביציאה וברח.