וָו הַשְׁלָכָה

תכונה ממשית באדם השני שנותנת להשלכה מקום להיתפס. פותר את הבינאריות "או שאני צודק לגביו / או שאני משליך." יכול להיות: אני צודק + אני משליך. "הוא קצת מתנשא" + "הצל שלי סביב יהירות נתפס בזה" = "הוא האדם הכי יהיר שפגשתי."