דחף הפרויקציה

כשמנגנון ההקרנה מגיע לשלב מסוים, מגיעים ל"נקודת אל-חזור" אנרגטית: היציאה של הכפיל הניתן להקרנה מגבולות הגוף נעשית פעולה רפלקסיבית, ו"אי אפשר לבטל יציאה אחרי שרפלקס ההקרנה הופעל". כל טכניקות היציאה של השיטה (חבל, הזזת נקודה, קפיצת מודעות, סחרור ועוד) נועדו להפעיל לחץ על הכפיל עד שהרפלקס מופעל. רגע ההפעלה מורגש לעתים קרובות כ"שטף אנרגיה" פתאומי שעולה דרך הבטן והחזה, כמו גל התרגשות. בשלב הזה חשוב לא להגיב, כי התרגשות זורקת מהטראנס. אם הכל נעצר פתאום ונשארים מטושטשים או משותקים, לפי המודל כנראה כבר יצאו, והיציאה עצמה פוספסה בגלל פיצול התודעה. אז מחכים ברוגע לחזרת הכפיל. לחץ חזק מספיק בשלב היציאה יכול "לעקוף" את הרפלקס: במקום "לזמזם החוצה" ולעמוד ליד המיטה, יוצאים בכיוון שבו מושכים.