הגדרה מחדש של נתיבי אנרגיה

העיקרון שלפיו נתיבי אנרגיה שנחסמו או הצטמצמו עד כמעט ניתוק אפשר לרפא ו"להגדיר מחדש" על ידי משיכה חוזרת של אנרגיה לתוכם, דרכם ומסביבם. לפי המודל, לגוף האנרגיה יש זיכרון של פעולות מודעות שחוזרות על עצמן, וכל פעם שמושכים דרכו אנרגיה הנתיבים "מודגשים" בחומר שלו ונעשים רחבים וברורים יותר. לכן העבודה המפרכת על מרכזים קטנים אחד-אחד נדרשת רק בהתחלה, עד שהם מתחילים להגיב בקבוצות גדולות. גם עבודה מסביב לאזור חסום, בלי להתעכב עליו, מגבירה את הזרימה דרכו ומנקה אותו בעקיפין. כמות האנרגיה שמרימים תלויה ישירות במידת הרצון שמופעלת על פעולות המודעות. מאמץ מוגבר מתאים לניקוי חסימות עקשניות ולימים של אנרגיית רקע נמוכה. לפיתוח שוטף מומלץ מאמץ רגיל: מאמץ מופרז לאורך זמן מגדל נתיבים גדולים אבל עדינים, "חלשים ושבירים", שמתכווצים חזרה מהר, לפעמים לגודל קטן מבהתחלה. כשניקוי חסימה צורך יותר אנרגיה ממה שנאגר, נוצר גירעון זמני שמתבטא בעייפות בלי סיבה נראית לעין.