שבע רמות הצלילות

שם עצם חלום צלול מתחיל ברגע שנעשים מודעים למחשבות. ברגע אחד פתאום ברור שנמצאים בחלום, והשאלה היא לא אם החלום צלול או לא, אלא כמה הוא צלול. יש שבע רמות של צלילות: 1. Dream Control: שולטים בפרמטרים של הסביבה: שינויי כבידה, יכולת לעוף, מעבר דרך קירות, שינויי נוף מיידיים, או זימון אובייקטים מכוח המחשבה. 2. אינטראקציה מודעת עם דמויות שכבר מופיעות בחלום מתוך תת המודע: לשאול אותן מה הן, כחלקים פנימיים, לבקש הדרכה, לבקש שייצגו חלק מסוים, או לבחון את התגובות הלא צפויות שלהן. הדמויות מגיבות באופן עצמאי למחצה, כייצוגים של תת המודע, ולא תמיד נשלטות לגמרי. הן מייצגות אמונות, זיכרונות, רגשות וארכיטיפים, או בקיצור, צללים. 3. חקירת תת המודע: כבר לא משחקים, אלא חוקרים. אפשר לבקש מהחלום להראות פחד יסוד, לצפות בסצנות סימבוליות עמוקות, להיכנס למקור של דפוס עמוק שחוזר בחיים, או להיכנס לתוך טראומה עמוקה. זה ריפוי עמוק מאוד. 4. שינוי אמונות ודפוסים מבפנים: לומדים לשנות תגובות רגשיות מול פחדים, מתרגלים התבוננות ברגשות ובצללים בלי להגיב אליהם, משכתבים סופים לסצנות טראומטיות מהעבר, וחווים ביטחון, עוצמה פנימית או חמלה. 5. ייצוב התודעה: לומדים לייצב את התודעה של עצמכם, להעמיק את החדות והבהירות המחשבתית, לעצור את הזמן ולהשתמש באנרגיה כדי להישאר במצב החלימה לזמנים ממושכים. 6. יצירה מאפס: כבר לא מגיבים למה שמופיע מתת המודע, אלא יוצרים יש מאין. מרוב צלילות נוצר מרחב ריק, ומתוכו יוצרים סצנה חדשה עם כוונה מודעת. 7. הגבול של החלימה: לומדים לעבור למצבים שמעבר לחלום, לצאת מהגוף, או לעבור למרחבים בממדים גבוהים שבהם אפשר לחוות חוויות מיסטיות. שם מאבדים באופן זמני את הזהות ואת הגוף, בדומה לחוויות פסיכדליות עמוקות.