משלי האשליה

דימויים שהמסורת הבודהיסטית והבון משתמשות בהם כדי להבין את הטבע האשלייתי של החלום ושל הערות. בטנטרת האם הם: השתקפות, החלום אינו שונה מהתודעה כמו שקרן אינה שונה מהשמש, ומי שלא יודע את זה דומה לאריה שנוהם לבבואתו במים; ברק, פסגות רבות שמוארות בלילה הן הבזק אחד; קשת, יפה ומושכת, ואין בה שום דבר להגיע אליו; ירח אחד שמשתקף בבריכה, בבאר, בים ובחלונות רבים; קסם, קוסם שהופך אבן לפיל, לנחש ולנמר; מיראז', עיר או אגם שנעלמים כשמתקרבים; והד, הצליל שחוזר הוא הצליל שהשמענו. המשותף להם הוא היעדר קיום עצמי והאחדות של החוויה עם החווה. לפי המודל הסוטרות קוראות לזה "ריקות", הטנטרה "אשליה", והדזוגצ'ן "הספירה האחת". מתווספת הנחיה לעבודה עם משלים: לחוות אותם בחושים ובדמיון, כמו שהמילה "לימון" מעוררת טעם חמוץ, ולא לנתח אותם. נכנסים לבית מואר בלי לבחון את המנורה, את הפתילה ואת השמן.