טכניקת-הסיבוב

שיטה שלברג פיתח ב-1985 כדי להאריך ולייצב חלומות מודעים ולמנוע התעוררות: ״ברגע שהמראה מתחיל לדעוך בחלום המודע, אני נופל לאחור או מסתובב כמו סביבון (בגוף החלום, כמובן!)״. לברג גילה שתחושת תנועה עזה היא המפתח, יותר מרגיעה. בניתוח של מאה חלומות מודעים, הטכניקה יצרה סצנת חלום חדשה ב-85% מהמקרים ושמרה על המודעות ב-97% מהם. ההסבר הנוירופיזיולוגי: הסיבוב בחלום מגרה את מערכת שיווי המשקל ומחזק את רכיבי ה-REM, וכך מונע כניסה של גירויים חיצוניים: ״אם המוח עסוק כולו ביצירת החוויה החושית החיה של הסיבוב, יהיה לו קשה יותר לבנות תחושה סותרת מקלט חושי חיצוני.״ התוצאה האופיינית היא סצנה של חדר שינה, ואפשר להכתיב יעד אחר בציפייה ממוקדת: ״בחלומות, לפחות, אמונה יכולה להזיז הרים!״