רוּחַ הָעֳמָקִים

מושג מהספר האדום: הקול מלמטה, מהלא-מודע, מהחיים האינסטינקטיביים. מנוגד לרוח התקופה. יונג חווה אותו כסמכות פנימית שדורשת תשומת לב.