עצירת-העולם

השעיה מוחלטת של תיאור-המציאות הרגיל - ה"עשייה" - המאפשרת "ראייה" ישירה. מושגת דרך "לא-עשייה": מיקוד תשומת-הלב על היבטים של עצמים שאינם מגדירים אותם. כאשר הדיאלוג-הפנימי שותק ותיאור-העולם מושהה, הרואה חווה את המציאות כשהיא - ללא פרשנות. השלב המוביל לתשומת-הלב-השנייה.