אנומליות בסביבות עדינות

טענה של הכותב: קשה להבדיל בין העולמות שאחרי המוות לבין החיים, ואפשר לשתות שם קפה, לראות סרט או לחבק אהוב. מה שמסגיר אותם הוא האנומליות, וגם יציאה מהגוף וחלום צלול מלאים בהן: רהיטים, דלתות ואנשים לא במקום, כוס שלעולם לא מתרוקנת, עט שנגמר בו הדיו כשמנסים לכתוב, מילים שמתערבבות בקריאה, והגעה ליעד מיד כשמתחילים ללכת. לדעתו האנומליות מובנות בכל הסביבות העדינות, כדי להזכיר כל הזמן שהן מחוץ ליקום הפיזי.