צורת-מחשבה

מחשבה עזה או רגש חזק יוצרים ״אלמנטל מלאכותי״: ישות עם צורה, מטרה וחיים עצמאיים זמניים במישור האסטרלי. מחשבה חוזרת על אדם או מקום בונה ישות שמאכלסת אותו. השפעת הרעיון על ספרות היציאה מהגוף המאוחרת עצומה: ״האמונות שלך יוצרות את מה שאתה פוגש״, ״מחשבה ממוקדת היא שער״ והרעיון של ״ישויות חלום שנוצרו ממחשבות״ נשענים על המסגרת הזו. הרחבה: לדעת הכותב, אחרי שנים של ניסיון, רבות מהדמויות שנראות ביציאה הן צורות מחשבה, או ייצוגים של רוחות שנוצרים באזור האתרי שמקיף את העולם החומרי. דוגמה: "רוח" חלשה שהטרידה מוקרנת התכווצה אחרי סימן ופקודה "כמו תפוח ישן" והפכה לאפר, ביום רביעי של האפר, כשהמוקרנת חשבה על משמעותו. לפי מוקרן צרפתי שמובא, אחרי כמה ניסויים קל להבחין: צורות מחשבה פחות זוהרות מישויות מתפתחות, והמגנטיות שלהן חלשה הרבה יותר. כשמפרקים צורת מחשבה, תנועת האטומים שלה מאטה, היא מאבדת פוקוס, הצבעים משתנים, היא קטנה ומאבדת לכידות עד שנעלמת. ויש גם הקרנת דימוי ספונטנית: מישהי שנבהלה וצעקה "עצור!" ראתה את המילה באותיות אדומות לוהטות באוויר, ונמשכה חזרה לגוף "כמו מכת אלה". בהרצאות ובראיונות על יציאה מהגוף: הבחנה שמובאת: יש מרחבים סובייקטיביים, שמשקפים את התודעה של המקרין, ויש בין-סובייקטיביים, שכמה תודעות חולקות. צורות מחשבה שנפגשות ביציאה, גם טולפות, יכולות להיספג בחזרה בנפש. מקרה: דמות עם ראש זאב וידיים של עצלן במסדרון, שעברה דרך המקרין והתמוססה, כשחרור של חומר נפשי. המקבילה הטיפולית היא עבודת חלקים: מבקר פנימי שנראה מפלצת מתגלה כילד.