לולאת זמן: צפייה בעיני העצמי העתידי

חוויה שהכותב מתאר: הוא ראה דרך עיני אדם בחדר, כאילו בתוך גופו, בלי יכולת לכוון את תנועותיו או את נקודת המבט. האדם כתב שוב ושוב על פסי נייר לבנים והדביק אותם על שקיות פלסטיק, ואז הרים ראש בהלם והביט סביב בהתרגשות. שנים אחר כך עבר לגור בקומונה ומכר קטורת: הוא כתב טעמים על מדבקות לבנות והדביק אותן על אריזות. הוא הבין שזו אותה חוויה, ושהעיניים שדרכן ראה היו עיניו שלו. אז נזכר שבחוויה האדם הביט סביב, והביט סביב בעצמו, ואישר שזה החדר שראה. מסקנתו: העבר השפיע על ההווה וההווה על העבר, והמעגל נסגר. הפירוש אישי.