שם במרחב שאין בו זמן ומקום, שוכן האני העליון שלי, שלך, שלנו. תמיד ניסה להיות הכי קרוב שאפשר, והציב לי סימנים בדרך למי אני עתיד להיות. עיצב אותי צעד צעד, כל פרט קטן, בפסיפס של הזמן, דרך טראומה, רצון ותשוקה. גם שהאני הקטן הלך נגדו בכל הכח.
לקח לי 28 שנה להבין ולקבל את הייעוד שלי, הרצון להשפיע ככל הניתן על התפיסה האנושית ועל הריפוי. זה תמיד היה שם, בכל דבר שעשיתי מאחורי הקלעים, הרצון הזה נוכח.
היה רגע שסגרתי את עצמי בבית חודשים, כדי להתחבר לעומק ולכתוב את התוכן של תודעת המראות. כולם אמרו שזה מטומטם עסקית, אבל אני הרגשתי קריאה עמוקה, והתמסרתי אליה צעד צעד.
ופתאום חוויתי ידיעה ברורה ומסונכרנת, שגם קיבלה אישורים שהמידעים האלה לא סתם נפתחו לי בגלגול הזה. זה היה חוזה נשמתי, בקשה עמוקה, לחוות, לדעת, להעביר.
יש בי הרבה רצונות, אבל אין רצון חזק יותר מזה בלב, להצליח להעביר את הריפוי שלי בעולם הזה. ואין ריפוי גדול יותר עבורי. זו לא הוראה, זה הריפוי שלי.
ובחלומי מצאתי את עצמי קופץ שוב בין גגות עם חבר ישן, אותו אחד שרק ערב לפני אמר לי בשלל דרכים שאני חי בסרט ואין לי סיכוי להגשים את החלומות שלי. אבל משהו בעולם היה שונה. ראיתי אותו קופץ בין הגגות, בעוד שאני מרחף בכל קפיצה, כאילו הייתי אסטרונאוט.
הרגשתי קל כמו נוצה וחופשי. שייך למימד אחר. ולפני שהספקתי למצמץ, ידעתי, אני בחלום.
אך בכל שנייה פורצת אנרגיה חדשה ויוצאת ממני. המהירות מתגברת עוד ועוד כמו טריפ שעולה בקצב מהיר. טס בקצב של נימבוס 2000 שבשנייה הופך ל-F16. הגוף הפיזי מתקשה להכיל.
המרחב נמתח, ופתאום עלה ברצוני להתחבר אליו. "אני עליון, עכשיו." ובלב שלי היה היסוס כי ידעתי שזו פקודה חזקה. נשלחתי ישר לחלל כמו חץ של אור, חוצה את האטמוספירה במהירות שרק האור מסוגל לה.
ובמקום להגיע לריק החלל, מצאתי עצמי במנהרה צבעונית, כזו שהזכירה את מרחב ההמתנה של דימיטרי, מנהרה אדמדמה, עשויה ממרקם של תודעה, חיה, נושמת, יפה. ולפתע הגעתי, אינספור סמלים, אולי מאה, בקצב מתחלף, הכל מדבר, הכל נע, להכל יש משמעות ייחודית עבורי.
נתפסתי על הסמל היחיד שאני זוכר בוודאות, חרב יהלום של מיינקראפט. ליצור חרב יהלום במיינקראפט זה כמו לצאת למסע אל לב האדמה. כאילו הנשמה חופרת אל תוך עצמה לעמקי התודעה, מחפשת את האור הכחול בתוך האפלה.
ולפתע התפוגג עולמי, ובמקומו הופיעו מסכים, אחד לאחר בקצב מהיר. WIN 95, WIN 98, WIN 2000, WIN XP. "START."
פקחתי את עיניי, מבלי מאמץ, מבלי דיליי. מעבר חלק בין מימדים. המיינד חד, ערני. והגוף? בטראומה מהטיסה שתחלוף, אבל התודעה יודעת: זה עתה נולדתי מחדש. מערכת הפעלה חדשה. eXPerience, חוויה.