עֲבוֹדָה זָרָה

עבודה זרה בקבלה היא לא רק "פסל" - היא כל צמצום של האינסופי לסופי ופנייה לסופי כסוף בפני עצמו. "עבודה זרה" = עבדות ל"כוח" שאינו מחובר למקורו. הקליפה = "כוח" שהתנתק. עבדות ל"קליפה" = כשאדם מניח שה"כוח" (כסף, כבוד, תשוקה) הוא הסיבה-הסופית לדברים. ה"אלוהים אחרים" של המקרא = ב"עמקות": מה שאדם מניח ב"שורש" - כשמניח שרצון "חיצוני" מניע אותו. ה"עבודה" הנכונה = "עבודת ה׳" = לשייך כל כוח למקורו. "עבודה זרה" בפנים: "אגו" שמניח שהכוחות שלו הם "שלו" = "פסל" פנימי. הביטול = שבירת הפסל הפנימי.