עֲבוֹדָה

"עבודה" פירושו "עבד" - אך בקבלה ובחסידות השתנה המשמעות: לא עבדות כפויה אלא "עבודת הלב". "עבודה שבלב - זו תפילה" (תענית ב:א). הקבלנים הגדירו את "עבודת ה׳" כמכלול: חשיבה קבלית (הבנת המבנה), כוונות (ריכוז), תפילה (יחוד), מעשי הקדושה (מצוות). בחסידות: "עבודה" מדגישה מאמץ פנימי - לא רק מה שעושים אלא כיצד ומאיזה מקום. שני סוגי עבדים: עבד שעובד מפחד ועבד שעובד מאהבה. "בן" (ילד) עובד מזהות - הגבוהה ביותר. רצוא ושוב הוא הקצב הבסיסי של כל עבודה. ה"בעל עבודה" - מי שעוסק ברוחניות כ"עבודה" ולא כ"תחביב" - הוא הדמות שהחסידות מדגישה.