הכנעה, הבדלה והמתקה (תורת הבעש"ט)

דרך ההתמודדות של הבעש"ט עם מחשבה זרה, מחשבה לא רצויה שעולה למשל באמצע תפילה, בשלושה שלבים. ההנחה שמאחוריה: בשבירה נפלו ניצוצות קדושים לתוך הקליפות, ולכן גם במחשבה זרה יש ניצוץ שאפשר לתקן. 1. הכנעה: הכנעה של הרע שבמחשבה, וביטול עצמי עד ש"לא האדם מדבר אלא השכינה". 2. הבדלה: מפרידים את הקליפה, ההסתרה שמכסה, מהשכינה ומהניצוץ שבתוך המחשבה. 3. המתקה: מעלים את הניצוץ לשורשו, וכך המחשבה עצמה מתמתקת ומתוקנת. הדוגמה הנפוצה בספרות החסידית היא הרהור של אהבה או תאווה, שמעלים אותו לשורשו, לחסד ולאהבת ה'. הבעש"ט לא השאיר כתבים מלאים, והתורה הזו ידועה מתוך מה שתלמידיו רשמו.