נַרְקִיסִיזְם סָמוּי
Covert Narcissism
שם עצם, זכר | מונח פסיכולוגי | נרקיסיזם, ריצוי, תלות שיתופית ומנגנוני הגנה
מקור המונח: תרגום המונח האנגלי Covert Narcissism, המתאר ביטוי סמוי או עקיף של נרקיסיזם. מודגש בו הקשר בין נרקיסיזם סמוי לבין ריצוי (People-Pleasing) ותלות שיתופית (Codependency), ובפרט האופן שבו התנהגויות הנראות כחוסר אנוכיות עשויות להסתיר עיסוק עמוק בצורכי העצמי.
הגדרה: דפוס אישיותי שבו האדם מאורגן סביב צרכיו, ערכו העצמי והאופן שבו הוא נתפס בעיני אחרים, אך מבטא את העיסוק הזה בדרכים עקיפות ומוסוות, לעיתים באמצעות צניעות, הקרבה עצמית, ריצוי, התמסרות לאחר או אימוץ זהות של אדם טוב, מתחשב וחסר אנוכיות.
בניגוד לביטויים מוחצנים של נרקיסיזם, שבהם האדם עשוי לדרוש בגלוי הכרה, עדיפות או מענה לצרכיו, הנרקיסיזם הסמוי עשוי לפעול באמצעות ניסיון להשיג את אותם הדברים מבלי לבקש אותם ישירות.
הקשר לריצוי: ריצוי עשוי לשמש ביטוי מרכזי של נרקיסיזם סמוי כאשר ההתמקדות בצורכי האחר אינה נובעת רק מאכפתיות כלפיו, אלא גם מניסיון להבטיח את צרכיו הרגשיים של המרצה עצמו.
האדם לומד להשיג ביטחון, אהבה, אישור, שייכות או שליטה באמצעות התאמת עצמו לאחר. הוא מוותר על רצונותיו, נמנע מעימותים, מנסה לצפות את ציפיות הסביבה ולעיתים הופך את עצמו לאדם שאי אפשר בלעדיו.
כך נוצרת מערכת יחסים שבה האחר משמש, במידה מסוימת, כאמצעי לוויסות מצבו הפנימי של המרצה.
מנגנון הפעולה: בבסיס הדפוס עשויה להתקיים אמונה שלפיה ביטוי ישיר של רצונות וצרכים מסכן את הקשר, בעוד שהיענות לצורכי האחר מבטיחה את המשכו.
כתוצאה מכך, האדם מפתח אסטרטגיה עקיפה להשגת צרכיו: הוא נותן כדי לקבל, מוותר כדי לשמר שליטה, ומתאים את עצמו לאחר כדי להשפיע על יחסו אליו.
לעיתים נוצרת עסקה סמויה, שבה האדם מצפה לתמורה רגשית בעבור הקרבתו, אף שמעולם לא ביטא את ציפיותיו במפורש. כאשר התמורה אינה מתקבלת, עשויים להתעורר כעס, מרירות, תחושת ניצול וקורבנות.
הפרדוקס: האדם עשוי לתפוס את עצמו כחסר אנוכיות דווקא משום שהוא עסוק ללא הרף באחרים, בעוד שההתמקדות הזאת מאורגנת סביב צרכיו שלו.
הוא עשוי להכיר היטב את רצונותיו של האחר, אך לא בהכרח מתוך מפגש חופשי ואמיתי איתו, אלא מתוך הצורך לדעת כיצד להתנהג כדי להבטיח את מקומו בחייו.
במובן זה, הקרבה עצמית ועיסוק מוגבר בעצמי אינם בהכרח הפכים. הם עשויים להתקיים בו־זמנית, כאשר ההקרבה משמשת אמצעי עקיף להשגת צרכים אישיים.
הבחנה מהותית: הגורם המכריע אינו עצם הנתינה או הריצוי, אלא היחס הפנימי של האדם לאחר: האם הוא מסוגל לפגוש את האחר כבעל רצון עצמאי, גם כאשר רצונו אינו משרת את צרכיו שלו? האם אכפת לו מהאחר גם כאשר אין בכך תמורה רגשית עבורו?
נרקיסיזם סמוי מתגלה במיוחד כאשר צורכי האחר מתנגשים בציפיותיו הסמויות של האדם, וחושפים את המידה שבה הנתינה הייתה מותנית בקבלת דבר מה בתמורה.
שימוש לדוגמה: ״היא הקדישה את חייה לכך שכולם יהיו מרוצים, אבל כשמישהו בחר לפעול בניגוד לציפיותיה, היא הרגישה נבגדת. מתחת לריצוי שלה התקיימה עסקה סמויה, שבאמצעותה ניסתה להבטיח אהבה ושליטה במערכות היחסים שלה.״