שְׁרִיר הַצְּלָלִים

שם עצם, זכר | רבים: שרירי הצללים מקור המונח: צירוף המילים ״שריר״ ו״צללים״. המילה ״שריר״ נבחרה כדי לבטא יכולת נפשית הניתנת לאימון, לפיתוח ולחיזוק באמצעות התנסות חוזרת, בדומה לשריר גופני. המילה ״צללים״ מתייחסת להיבטים הלא־מודעים, המודחקים, המוכחשים או הבלתי רצויים של האדם. הגדרה: יכולתו המתפתחת של אדם לפגוש, לשאת ולפרק מטענים רגשיים דחוסים, להתבונן בהיבטים בלתי נעימים או מאיימים של עולמו הפנימי, ולהכיל מורכבות וסתירות מבלי להידחק באופן אוטומטי להימנעות, הכחשה, הצדקה עצמית או מנגנוני הגנה אחרים. שריר הצללים מתבטא ביכולת להתבונן בכנות בחלקים מוכחשים באישיות, לזהות מניעים ודחפים שאינם מתיישבים עם הדימוי העצמי או הזהות המוסרית, ולהכיר בביטויים של נרקיסיזם, רצון לקבל, אנוכיות, מניפולטיביות, קנאה, תוקפנות ופגיעוּת. שריר צללים מפותח מאפשר לאדם לפגוש אמיתות פנימיות גם כאשר הן מעוררות התנגדות רגשית עזה, ולפרק את המטען הרגשי המגביל את יכולתו להכיר בהן. לעומתו, שריר צללים חלש מתאפיין בקושי לשאת ולפרק מטענים אלו, ובנטייה להפעיל מנגנוני הגנה המרחיקים מן המודעות תכנים המאיימים על תפיסת העצמי. עיקרון מרכזי: בדומה לשריר גופני, שריר הצללים ניתן לאימון ולחיזוק באמצעות מפגש הדרגתי וחוזר עם התנגדויות, רגשות דחוסים ותכנים בלתי נעימים. ככל שמתפתחת היכולת לפרק מטענים רגשיים, כך מתרחבת יכולתו של האדם לפגוש אמיתות פנימיות שבעבר לא היה מסוגל להכיל. הבחנה: יש להבחין בין סבילות לכאב רגשי לבין היכולת לפרקו. אדם עשוי לשאת כאב לאורך זמן מבלי לשחרר את המטען הרגשי שביסודו. בדומה לכך, ביטוי רגשי אינו בהכרח פירוק רגשי. בעוד שביטוי עשוי לאפשר לרגש לקבל צורה או פורקן זמני, פירוק מתייחס לעבודה ישירה עם המטען הרגשי וההתנגדות הכרוכה בו, באופן המאפשר שינוי במערכת הפנימית והרחבת היכולת לפגוש אמת.