יציאה מושהית

שיטת יציאה שמתבססת על התעוררות בלי לזוז. אחרי כ-5 עד 6 שעות שינה מתעוררים, נשארים בלי תנועה ועם עיניים עצומות, ומיד מנסים עבודת אנרגיה או שיטת יציאה. התודעה עדיין קרובה לעולם החלום ועדיין לא ננעלה במלואה על הערות, ולכן רטט והיפנגוגיה מופיעים מהר וחזק יותר. בגרסה המלאה נותנים לעצמם חלון של כשלוש שעות שינה נוספות, ובכל התעוררות בו חוזרים על הניסיון. כך אפשר להגיע לכארבעה ניסיונות בבוקר אחד. מומלץ לנסות 2 עד 3 פעמים בשבוע בלבד עם הפסקות, כי כישלונות מצטברים מקשים על ההצלחה. כשהתחושות מתחזקות מתגלגלים החוצה, ואם זה לא עובד עוברים במהירות לשיטות יציאה נוספות. הרחבה: בגרסת הכותב זו הדרך המומלצת ביותר לשיטה העקיפה, ולדבריו היא הכפילה את שיעור ההצלחה בסמינרים מהרגע שהפכה לחובה (יוני 2008). ישנים כשש שעות (כשעתיים פחות מזמן היקיצה הרגיל), מתעוררים בשעון מעורר, קמים לשתות, לשירותים ולקרוא שוב את ההוראות, ואחרי 3-50 דקות חוזרים לישון בכוונה ברורה לבצע מחזורי טכניקות בכל יקיצה. בשעתיים-ארבע שאחר כך השינה קלה והיקיצות תכופות, וכל יקיצה היא ניסיון. לפי הכותב עד רבע מהניסיונות מצליחים גם אצל מתחילים. שש שעות הן האורך האופטימלי: פחות מזה, השינה בהמשך עמוקה מדי; יותר מזה, לא נשאר זמן או שלא נרדמים שוב. משתמשים בה גם לשיטה הישירה (בלי לחזור לישון) ולמודעות בחלום (5-7 שעות שינה).