אפקט הדלת וזיכרון החלום

תופעה מוכרת: נכנסים לחדר ושוכחים בשביל מה. לפי מחקר מאוניברסיטת נוטרדאם, מעבר בדלת גורם לשכחה, כי המוח מתייק זיכרונות לפי הקשר: מה שקשור לחדר הקודם עובר לאחסון עמוק וקשה לשליפה, ומה שקשור לחדר החדש עולה לראש. לפי התיאוריה, המעבר בין שינה לערות הוא "הדלת" הגדולה ביותר. זיכרונות החלום מתויקים בתחתית הערימה כ"שטויות לא חשובות", כי כך הורגלנו כל החיים, ולכן קשה לזכור חלומות, וקשה לזכור את חיי הערות בתוך חלום. זה ההסבר החלופי של המחבר ל"זיכרון הצל": הוא מסכים שצריך להתאמן בהעברת זיכרונות מהשינה לערות, אבל חולק על המנגנון. העדיפות ניתנת לתכנות: כמו שאומרים לעצמך "כשאגיע למטבח אזכור", יומן חלומות מלמד את התת-מודע להעביר מידע דרך דלת השינה ולהשאיר בה חיבור פתוח, כלומר יותר צלילות בצד השני. מאותה סיבה קשה ליצור הרגל של "האם אני חולם?" במעבר בין חדרים.