הַחֲזִית הָאֶנֶרְגֵּטִית

הגבול הנוכחי של התרחבותו הרוחנית של האדם - המקום שבו הוא פוגש את פחדיו והגבולות הפנימיים המשמעותיים ביותר שלו. לנוע בחזית פירושו לנוע מודע לעבר הפחדים, במקום לארגן את החיים סביב הימנעות מהם. הפחד אינו בהכרח סימן לעצור - לעיתים הוא מסמן את המקום שבו המבנה הקיים פוגש אפשרות החורגת ממנו. החזית אישית ומשתנה: פחד שנפגש ועובד אובד מעוצמתו, החזית נעה, וגבולות עמוקים יותר נחשפים. העיקרון: לא "עשה את מה שמפחיד" - אלא זהה היכן הפחד מצמצם את התרחבותך ונוע לעבר הגבול הזה.