תסמונת הנוכחות המפחידה

מורגשים כל סימני היציאה (רטטים, פעילות של מרכז הלב, נפילה), ואז הכל נעצר בלי שום יציאה נראית. בפועל, לפי המודל, הכפיל כבר יצא ומרחף בחדר, והגוף-מוח הפיזי, משותק ובטראנס, לא יודע זאת, כי זיכרונות הצל עוד לא ירדו. במצב כזה הוא יכול לחוש נוכחות רפאית ברורה בחדר, לשמוע תנועה ואפילו לראות דמות, ולהיבהל מאוד. הפחד יוצר זיכרון חזק שמונע את הורדת זיכרונות הצל, ונשאר רק הזיכרון הטראומטי. לכן: אם חשים נוכחות, במיוחד אחרי "יציאה שנכשלה" שהשאירה אתכם משותקים או כבדים, "המקור כנראה הוא הכפיל המוקרן שלכם". מנסים להירגע ולחכות לאיחוד. ההמלצה למקרין: יציאות קצרות, לא להסתכל על הגוף הפיזי, ובהמשך לעזוב את החדר מיד אחרי היציאה ולחזור רק לכניסה.