חוסר אונים

תדר שמתבטא בשלילת כל אפשרות, רעיון ופוטנציאל. מי שנמצא בו נראה כמבקש עצה, אך בפועל אינו אומר זאת, והכול נראה לו שחור; מתוך התדר שבו הוא נמצא באותו רגע, זה הוגן לגמרי. אפשר להבחין בינו לבין סיעור מוחות לפי התגובה לעצה הראשונה: אם היא נופלת על קרקע פורייה וזורמת, זה סיעור מוחות; אם היא נופלת על קיר, זה חוסר אונים. מקורו של חוסר אונים בחוסר ביישור רוחני, בהלימה עם העצמי, גרעין הנשמה שבנפש, ולכן עצות מועילות רק אחרי שהתדר משתנה. הוא גם אחד התדרים שאליהם שוקע כעס שנדחה או הודחק, יחד עם אשמה ותחושת קורבנות. ברמה הקוסמית, ישויות שנוצרו ממחשבות של חוסר אונים טהור מתקיימות מתוך תפיסת נפרדות, שבה היקום הוא "לא אני" ולכן "אני אסיר בו".