אַדַפְּטַצְיָה

שם עצם, נקבה | מונח בעבודת צל מקור המילה: מן המילה הלועזית Adaptation, שמשמעותה התאמה או הסתגלות. הגדרה: תהליך לא מודע, המתרחש לרוב בילדות, שבו האדם מאמץ דפוסי התנהגות וביטוי, וכן דפוסים הנוגעים לתפיסתו העצמית וליחסיו עם העולם בהתאם לתנאי סביבתו, במטרה להבטיח את הישרדותו הרגשית, תחושת הביטחון או החיבור. במהלך האדפטציה, נפשו של האדם מאמצת באופן לא מודע אסטרטגיות התמודדות מסוימות, על פי הצרכים הסביבתיים בשילוב עם ה"קלפים" שהוא קיבל. אסטרטגיות אלו עשויות להתקבע כדפוסים פנימיים עמוקים, ולהמשיך לפעול גם לאחר שהתנאים שהולידו אותן השתנו. מאפייני האדפטציה: מהות התהליך: עיצוב דפוסים פנימיים בהתאם לתנאי הסביבה. מנגנון: אימוץ לא מודע של אסטרטגיות התמודדות והפנמתן לכדי דפוסים פנימיים. עומק השינוי: שינוי עמוק במבנה הנפשי, ולא רק בהתנהגות החיצונית. משך: נוטה להתקבע ולהמשיך לפעול לאורך זמן. אופי התהליך: בחירה כורחנית של הנפש בדרך התמודדות מסוימת עם תנאי הסביבה. דוגמה: התפתחות נרקסיזם ילד שגדל בסביבה שבה החזק שורד וכל אחד דואג לעצמו, עשוי לבצע אדפטציה שבמסגרתה הוא לא מתחשב באינטרסים, צרכים ורצונות של אני-אחר. הדפוס הזה עשוי לסייע לו לשרוד רגשית בילדות, אך בבגרותו להפוך למקור סבל עבורו ועבור סביבתו, כאשר התנאים הסביבתיים השתנו אבל הדפוס כבר טבוע באופן עמוק.