כֹּחַ הַדִּמְיוֹן

כוח הדמיון בקבלה ובפילוסופיה היהודית ימי-הביניים הוא גשר, לא מכשול. הרמב"ם ראה בדמיון את כלי-הנביאות: הנבואה לא עוקפת את הדמיון אלא משתמשת בו כמדיום - המציאות הרוחנית מתלבשת בתמונות. בקבלה: כוח הדמיון הוא ממשק בין הספירות האינטלקטואליות העליונות לבין העולם הפיזי - הוא מתרגם מבנים רוחניים מופשטים לצורות חזותיות-נרטיביות. הסכנה: דמיון בלתי מבוקר יוצר "דמויות שדיות" - צורות שנראות אמיתיות אך נעדרות תוכן אלוהי. האמנות: דמיון מאומן שמעצב בצורה מודעת את דמויותיו לפי מבנים רוחניים ידועים הופך לכלי גישה לאותם מבנים.