כֶּתֶר
Keter (Crown)
הספירה הראשונה - הקרובה ביותר לאין-סוף. כה גבוהה עד שלפעמים נחשבת "מחוץ" לעשר הספירות, ודעת ממלאת את מקומה. כתר = רצון הבורא הראשוני, לפני שיש כיוון או תוכן לרצון - רק הנכונות להיות. לפי האריז"ל, כתר הוא גם פרצוף שלם עם שני פנים: (1) עתיק יומין - "עתיק" מלשון מנותק, הנסתר הכי מוחלט בתוך כתר; (2) אריך אנפין - "פנים ארוכות/סבלניות" - זה לא שאלוהים "מחכה", אלא שמנקודת מבטו כל הזמן נתפס בבת-אחת. כתר הוא גם מה שמאחורי כל "רצון" - לא מה שרוצים, אלא העובדה שיש רצון בכלל. ברמת הנשמה: כתר מתאים ל"יחידה" - הניצוץ שלא נפרד לעולם מהאין-סוף.