כּוֹרְחָנִיּוּת

שם עצם, נקבה | מונח פילוסופי | מקבילה עברית לדטרמיניזם (Determinism). מקור המונח: נגזר מן המילה ״כורח״, שמשמעותה הכרח, אילוץ או מצב שאינו מותיר ברירה, ומן הביטוי ״בעל כורחו״, המתאר אדם הנאלץ לפעול שלא מרצונו או שלא מבחירתו. המונח מבטא את עקרון ההכרחיות, שלפיו התרחשות מסוימת מוכתבת על ידי תנאים וסיבות שקדמו לה. הגדרה: כורחניות כעיקרון סיבתי מתארת מצב שבו אירועים, מצבים ותהליכים נקבעים בהכרח על ידי מכלול התנאים והסיבות המובילים להתרחשותם, בהתאם לחוקיות סיבתית. כורחניות עשויה להתייחס למערכת מסוימת, לתחום מסוים במציאות או למציאות בכללותה, ואינה מחייבת כשלעצמה את ההנחה שכל ההתרחשויות נקבעות מראש או שהרצון החופשי אינו קיים. זאת לעומת כורחניות מוחלטת כהשקפת עולם, הגורסת כי כל התרחשות במציאות, לרבות מחשבותיו, רצונותיו ובחירותיו של האדם, נקבעת בהכרח על ידי תנאים וסיבות קודמים. נגזרות המונח: כורחני (שם תואר, זכר): מאופיין בהכרחיות סיבתית; נקבע מכוח תנאים וסיבות קודמים. כורחנית (שם תואר, נקבה): צורת הנקבה של כורחני. כורחניים / כורחניות (שם תואר, רבים): צורות הרבים של כורחני וכורחנית. כורחניות מוחלטת (שם עצם): השקפה המחילה את עקרון ההכרחיות הסיבתית על כלל ההתרחשויות במציאות, ללא יוצא מן הכלל. מונחים קשורים: סיבתיות, הכרחיות, רצון חופשי, גורליות.